גיל ההתבגרות הוא גיל של סתירות וקונפליקטים. בגיל זה נתון הילד- מתבגר לשינויים רבים, החל משינויים פיזיולוגיים והורמונאליים, שינויים חברתיים, שינויים קוגניטיביים ושינויים רגשיים. כתוצאה משינויים אלה ומהמשימות ההתפתחותיות של הגיל, נוטה המתבגר להעביר להוריו ולמבוגרים אחרים מסרים סותרים ומבלבלים של דחייה והסתייגות מחד, ודרישה לתשומת לב מרובה, מאידך.
אחת הבעיות העיקריות של הקשר בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות נעוצה בכך, שההורים נוטים ליפול בפח של הדחייה של המתבגר, ובעקבות זאת, מתרחקים ומסתייגים ממנו או לחלופין מפתחים חשדנות יתר וחטטנות. אולם חשוב לזכור, כי דווקא בגיל זה, הנער או הנערה זקוקים מאד לידו המכוונת של ההורה, היודע לכבד את פרטיותם ועצמאותם , אך נמצא שם גם כדי לשאול את השאלות הנכונות, לתת עצה ולתמוך.

ההתמודדות שלנו כהורים, עם ההתבגרות של ילדינו, מפגישה אותנו לעיתים קרובות עם נושאים וסוגיות לא פתורות מעברנו. לכן, הדרך בה אנו מגיבים, פעמים רבות אינה יעילה או מתאימה למתבגר שלנו. לדוגמא, הורים אשר בתם החלה לצאת עם חבר חדש, ירצו מאד לדעת מיהו, לפגוש אותו ולשמוע פרטים על משפחתו, , ובצדק- עליהם לדעת כי בתם נמצאת בחברת אנשים שלא ירעו לה. הדרך בה ייגשו ההורים כדי להשיג את המידע ולהיות מעורבים בחיי בתם, יהיה שונה ויתאם על פי רוב, את המטענים האישיים שהביאו איתם ההורים מיחסיהם עם הוריהם שלהם.

 דפוס ההימנעות וההתרחקות

 למתבגרים בימינו,יש לעיתים קרובות סגנון דיבור בוטה וציני, אשר מרתיע הורים רבים. במקרים מסוימים, הורים יפרשו התנהגות זו כדחייה וזלזול, ויעדיפו להתרחק מילדם. כאשר הדבר יחזור על עצמו שוב ושוב, יפתחו ההורים דפוס תקשורת של הימנעות. במקרה של הדוגמה של הנערה והחבר החדש, הורים אלה יימנעו מלשאול אותה פרטים על משפחתו, על משמעות הקשר עבורה, וכמובן שיירתעו משיחה על יחסי מין ואמצעי מניעה. אולם, באופן פרדוקסאלי, הימנעות וזהירות יתר זו, תותיר את הנערה בתחושה שהיא לבד במערכה, שאין מבוגר תומך לצידה, שיודע לכוון ולייעץ ואף להכיל ולהתמודד עם תגובותיה חסרות הסבלנות. כך מתחיל "כדור השלג" להתגלגל – כתוצאה מתגובת ההורים תתרחק הנערה ותסתגר אף יותר, ובפעם הבאה שהוריה רק ינסו לשאול אותה דבר בהקשר זה, יש להניח כי היא תיקטע אותם מיידית, וכך התקשורת תיחסם והפער בקשר בינה לבין הוריה ילך ויעמיק. מלבד הפגיעה בקשר, יש להתרחקות זו השלכות ישירות על דימויה העצמי של הנערה. המתבגר, כמו כל ילד זקוק לדעת כי יש מבוגרים אחראים בסביבתו, המסייעים לו להבחין בין טוב לרע, בין מותר לאסור. ברגע שהמבוגרים אינם מסוגלים למלא תפקיד זה, הנער עלול לחוש חרדה רבה, שתיפגע בביטחונו ובדימויו העצמי.

דפוס התערבות היתר

בגיל ההתבגרות, כפי שכבר צוין, הצעיר מעצב את אישיותו וזהותו גם דרך אינטראקציות חברתיות, שבאמצעותן הוא לומד על עצמו, על יכולותיו, קשייו, העדפותיו וצרכיו. כך למשל, במקרים רבים יעדיף המתבגר לבלות את השבת בפעילות במחיצת חבריו, מאשר להצטרף להוריו לטיול משפחתי. הורים מסוימים יתקשו לקבל שינוי זה ועלולים להיכנס, כתוצאה מכך, למאבקי כוחות לא יעילים בהם הם מכריחים את ילדיהם לפעול בהתאם לציפיותיהם. במצבים קיצוניים, יתקשו ההורים להודות ולהבין כי למתבגר שלהם יש צרכים ומאווים שונים משלהם. השוני והנפרדות, שהיא בלב ליבו של גיל ההתבגרות עלולה לאיים על הורים אלה ולהציף אותם בחרדה. כתוצאה מכך, עלולים הורים אלה לגלוש לדפוס של התערבות יתר, שגם לו השלכות מזיקות על ההתפתחות הבריאה של הנער או הנערה.
ניקח לדוגמה נער אשר מנהל מערכות קשרים ענפות דרך האינטרנט עם חברים ממשים ווירטואליים עד השעות הקטנות של הלילה, למורת רוחם של הוריו. אין ספק, כי התנהגות מעין זו, אכן יכולה להדאיג ויש מקום לבחון אותה, להתעניין ולוודא שאין בה סיכון. אולם, יהיו הורים, שאף ירחיקו לכת, ומתוך חרדותיהם שלהם, יפתחו חשדנות שבעקבותיה, ינסו לבלוש אחר בנם, להיכנס לתוך החומרים הכתובים באינטרנט, לפשפש בתיק שלו בניסיון למצוא פתקים, לנסות ולהאזין ולצוטט לשיחות טלפון, לנסות לגייס "מרגלים" שישתפו פעולה, בדמות הורי החברים, מורות בביה"ס ועוד. התנהגות מעין זו, אינה מאפשרת למתבגר את מרחב העצמאות לו הוא זקוק על מנת לגבש אישיות וזהות עצמאית ונפרדת. בנוסף לכך, גם מעמדו וקשריו החברתיים עלולים להיפגע. במקרים קיצוניים, ילדים אלה יפתחו התנהגות מרדנית מוקצנת שעלולה לסכן אותם, זאת כדי לברוח מכבלי הבית שלא מאפשר צמיחה וגדילה התואמים את גילו.

שביל הזהב

מערכת היחסים בין הורים ומתבגרים יכולה להיות משולה להליכה בשבילי הנוף בארצנו. לעיתים ההליכה היא במישור וההולך אינו צריך להתאמץ רבות על מנת להמשיך ולנוע. אך לפתע, מסתיים המישור ומתחילה העלייה בהר. על ההולך לסגל את קצב הליכתו, את מספר המנוחות שיעשה ואת כמות המים שישתה לתנאי הדרך. לא תמיד הדרך תסביר פנים, לעיתים יצטרך המטייל לפלס את דרכו בין הקוצים היבשים ואף להידקר,על מנת להגיע למחוז חפצו. אם יוותר, דרכו תאבד לעד, יחד עם זאת, אם לא יזהר ויתקדם מהר מדי, עלול הוא לרמוס את הצמחייה היפה תחת רגליו, ואף לסכן את עצמו בנפילה או בפציעה. כך גם ההורה לילדים צריך לדעת כיצד להתאים את עצמו לשינויים ולצרכי הגיל של ילדיו. הילד הקט, שגדל לו במהרה,זקוק בגיל ההתבגרות יותר מכל להורה נוכח. הנוכחות יכולה ללבוש צורות שונות, בהתאם לנסיבות ולמסרים שמועברים לו על ידי המתבגר/ת שלו. כך למשל, נערה בת 15, לא בהכרח תאהב שאמה יושבת יחד איתה ועם חברותיה כדי להתעדכן לגבי אירועי ליל אמש במסיבה, אך כן תרצה שאמה תהיה בבית כשחברותיה מגיעות אליה להתעדכנות הנדונה.
כמו בכל שלב בהורות, ישנה חשיבות מכרעת ליכולתו של ההורה לסמוך על האינטואיציה שלו, ולדעת מתי לשחרר את החבל ומתי למשוך אותו אליו ביתר שאת.

טיפים להורים:

1. נצלו הזדמנויות כדי להיות מעודכנים לגבי ההתרחשויות בחיי ילדיכם, ובכדי לנהל איתו שיחה. למשל: בשעת הארוחה המשותפת בבית, בזמן שמסיעים אות/ה לחבר/ה, בשיחות טלפון ובמסרונים.
2. שיתוף ושיחה על חוויות היום – לא רק לצפות מהילדים לדיווח אלא לערב אותם ולחלוק איתם את שעל לבכם- בהתאם לגילם.
3. שאלו לדעתם של המתבגרים שלכם, וכבדו אותה, גם אם אינכם מסכימים.
4. כבדו את פרטיותם- אל תיבהלו ממנה.
5. המשיכו להציב גבולות ברורים המתאימים לגילם- המתבגר מצפה מכם לעשות זאת, גם אם יביע את מחאתו. הגבולות שתציבו יסייעו לו לשמור על עצמו ויחזקו את בטחונו ודימויו העצמי. גבולות מתאימים למשל בנושא חזרה הביתה, בנושא שינה מחוץ לבית ובנושא בילויים.
6. הימנעו ממאבקי כוחות מיותרים ובחרו להנהיג גבולות רק בנקודות הקריטיות והמהותיות ביותר.
7. במקרים של מסר כפול מצד המתבגר (מצד אחד מבקש שתצא מהחדר, מצד שני חוסם את הדלת בגופו) הישמע למסר שמבקש קרבה!
8. הימנעו מהטפות מוסר ומהרצאות מיותרות.
9. השתמשו בדרך המו"מ והפשרות ההדדיות- וזכרו חשוב להיות חכם ולאו דווקא הצודק!!
10. אל תצפה מהמתבגר שלך להבין את צרכיך. האגוצנטריות שכה מאפיינת את הגיל היא פונקציונאלית ומסייעת לנער לגבש את זהותו.