יוג'ין ג'נדלין, פסיכולוג ופילוסוף מאוניברסיטת שיקגו, פיתח את שיטת ההתמקדות לאחר מחקר מקיף שנועד לברר מדוע פסיכותרפיה עוזרת לאנשים מסוימים ולאחרים לא. לאחר האזנה למאות הקלטות של שיחות ייעוץ פסיכולוגי מתחילת הטיפול ועד סופו של מטפלים ומטופלים רבים, החוקרים סיווגו אילו טיפולים הצליחו ואילו לא ובדקו מהם גורמי ההצלחה או הכישלון. ובכן, למרבה ההפתעה הם גילו כי ההבדל טמון במטופלים – הטיפול הצליח אצל מטופלים שחשו וביטאו תחושות גופניות במהלך הטיפול, הקשיבו להן ועיבדו אותן. ג'נדלין הבין שהמדובר במיומנות טבעית של המטופלים והחליט לפתח שיטה לרכישת מיומנות זו כך שניתן ללמוד אותה ולטפל בה. "התמקדות" התפתחה לגישה פשוטה ורבת עוצמה המתאימה לריפוי, שינוי, קבלת החלטות, התמודדות עם בקורת פנימית, תקשורת ויחסים, פתרון חסימה לפעולה.

הצגת מקרה
נטע הגיעה אליי בעבר וסיפרה כי מזה זמן היא רוצה לערוך שינוי משמעותי בקריירה שלה. היא מתלבטת מאד האם בגילה (40) ובמצבה (אם לשלושה ילדים) כדאי לה לעזוב משרה ניהולית כמנהלת בחברה מצליחה עם משכורת טובה ולצאת אל הלא נודע. היא מרגישה עייפה, אפילו שחוקה. במהלך הפגישות שערכנו נעשתה כבר כברת דרך משמעותית: נטע הגדירה לעצמה שבקריירה השנייה שלה היא רוצה לעסוק בעיצוב. היא החלה בתהליך הכשרה פורמאלי ולומדת כעת במקביל לעבודתה עיצוב פנים ברוח הפנג שוואי. היא נהנית מהלימודים וסיימה זה עתה שנה ראשונה. נטע באה אלי לפגישה במהלך חופשת הקיץ מהלימודים. היא סיפרה שהקיץ, ללא הלימודים, יש לה זמן, היא יכלה לצאת לחופשה עם בן זוגה וילדיה, להיפגש עם חברות ופשוט ליהנות. היא היתה נסערת ומבולבלת ודיברה בשטף. היא הבינה עד כמה היא עמוסה עם הלימודים בצד העבודה במהלך השנה וחשבה שאולי כל זה אינו מאמץ ראוי. אולי פשוט כדאי להניח לחלום הזה. זה מעייף, זה יקר וזה נראה רחוק – עד שתסיים ללמוד ועד שתתחיל לבנות את העסק שלה... הדרך ארוכה ומפחידה ואולי אפילו לא משתלמת, אמרה.

נטע מכירה מפגישותינו הקודמות את ההתמקדות וביקשה ממני להנחות אותה בתהליך זה גם בפגישה זו: גופה דיבר אליה והיא כבר למדה להקשיב לו. אחרי שזיהתה את תחושת המועקה שחשה בחזה, היא הקשיבה לה מבלי לדחות אותה. בתהליך ההתמקדות הפכה המועקה למשהו כבד כמו גוש אדמה שיושב בחזה. ה"משהו" הזה שינה צורה וזז כל הזמן. נטע יכלה להיות עם התחושה ולהניח לה לדבר אליה. זה איפשר לה להירגע, להשתחרר ולראות את המשך המסע שלה ביתר בהירות. ההשתנות של התחושה בגופה הפכה לזרימה- נטע קראה לזה "כמו נחל שזורם אל הים". ברגע הבא נטע הופתעה מאד משום שיכלה לראות את הים הרחב המצוי במורד הנחל. אחר כך היא אמרה לי שהיא כמהה לתחושה הזו, לידיעה שיש זרימה, שיש מרחב שמחכה במורד הזרם. היא הרגישה את הזרימה בגופה. זה בדיוק מה שהיא הייתה זקוקה לו כדי לאגור אנרגיות ולהמשיך במסע.

למרות שנטע כבר ידעה שבהקשבה המיוחדת בדרך ההתמקדות לתחושות גופה יכול כל אדם להגיע למעמקים של חוכמה פנימית, ריפוי ושינוי, עדין הופתעה לגלות כי למרות שהיא הגיעה מבולבלת ועייפה, גופה ידע להוביל אותה חזרה אל מחוזות חפצה האמיתיים ולתת לה את האנרגיה הדרושה לה להמשך הדרך. גופה עזר לה לראות באופן מוחשי מאד כי הדרך לא קלה, הנחל עובר הרים וגאיות בדרכו אל הים, אך הוא זורם בדרך אל הים הרחב ושם יש תנועה וחופש שנותנים לה אנרגיה כבר עתה.

היום, שנתיים אחרי, נטע עובדת ונהנית מהמקצוע החדש שלה- העיצוב. היא פתחה משרד (מעוצב מאד..) ויצרה קשרים מצויינים עם לקוחותיה. היא משתמשת בהתמקדות כדרך חיים, המחזירה אותה לעצמי האותנטי, לנתיב המרכזי שלה.