תוכנית
פסיכותרפיה בילדים ונוער
לפרטים נוספים
רכז\ת המסלול: מרץ רוני - 050-6566517
רכז\ת המסלול: ספיר עופר - 052-3385660
העמדה הטיפולית המיוצגת בתוכנית היא עמדה השמה דגש על הקשר הטיפולי בין המטפל לילד ולהוריו, קשר המתאפיין בהקשבה טיפולית לתהליך וכבוד לקצב האישי, כשהמגע והחיבור הרגשי, הן של המטופל והן של המטפל, עומדים בלב ליבו של הטיפול.
עקרונות התוכנית וייחודיותה
-
הלימודים יתקיימו לאורך שלושת השנים בקבוצת למידה קטנה וקבועה.
-
חלק משמעותי משעות התוכנית יונחה על-ידי שני מרצים ב-קו.
-
צוות התוכנית ילווה באופן צמוד את הקבוצה במהלך כל שנות הלימוד.
-
התכנית ייחודית ומתמקדת בפסיכותרפיה בילדים ונוער, וכוללת נושאים הייחודיים לטיפול בילדים.
-
התוכנית מדגישה את החיבור בין התיאוריה והעבודה הקלינית.
-
סגל התוכנית מקצועי ומתמחה בטיפול בילדים ובהוראת התחום לאנשי מקצוע.
מטרות התוכנית
בשנה הראשונה רצועה זו כוללת דיון מעמיק בנושא תחילת הטיפול הייחודית לטיפול בילדים ונוער – המפגשים הראשונים עם ההורים והמפגשים עם הילד. קורס זה כולל גם את נושא הסטינג והעמדה המנטאלית של המטפל. הסטינג הוא סביבה מחזיקה המכילה את התהליך הטיפולי ומאפשרת לילד ביטוי ורגרסיה בזכות מהימנותה. כחלק מהסטינג, העמדה המנטאלית של המטפל היא עמדה מובחנת המעמידה עצמה לשימוש הילד בטיפול. נושא נוסף הנלמד בשנה הראשונה הוא הטכניקה הטיפולית בטיפול בילדים, ה - play therapy. במסגרת הקורס נתייחס לתפיסת המשחק בגישה הקלאסית (פרויד, אריקסון), ליכולת לשחק כמעודדת צמיחה ואותנטיות (וויניקוט), למשמעויות במשחק בטיפול (קליין) ולהיבטים ההתפתחותיים שלו.
תנאי קבלה
על המעוניינים לתוכנית לשלוח:
1.קורות חיים מקצועיים ותעודות רלוונטיות.
2. טופס הרשמה מלא.
3. תשלום ע"ס 200 שח' לפקודת ת.ל.מ עבור דמי הרשמה.
*דמי ההרשמה לא יוחזרו במקרה של ביטול על-ידי המועמד או אי קבלתו. עם סיום תהליך ההרשמה יוזמן המועמד לראיון עם שניים מאנשי הסגל בתוכנית.
הסמכה מקצועית
קהל היעד
פסיכולוגים מומחים (חינוכיים, התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים), עו"ס בעלי תואר שני טיפולי ומטפלים באמנויות בעלי תואר שני, העוסקים בטיפול בילדים ונוער.
דרישות התוכנית
תנאים לקבלת תעודת גמר:
- חובת נוכחות במפגשים.
- הצגת מקרים כנדרש במהלך הסמינרים הקלינים.
- 120 שעות הדרכה.
- הגשת עבודת סיום.
- עבודה פעילה בפסיכותרפיה בילדים ובהוריהם במהלך הלימודים בתוכנית.
מסגרת הקורס
מקום: מכון ת.ל.מ רעננה
שנה א
יום א'
09:00-14:15
שנה ב
יום א'
09:00-14:15
שנה ג
יום א'
09:00-14:15
מחירון קורסים
9,483 ₪ +מע"מ 11,000 ₪ כולל מע"מ
התכנית בנויה משלוש רצועות רוחב של נושאים:
1. הרצועה הראשונה היא רצועת הנושאים בטיפול.
בשנה הראשונה רצועה זו כוללת דיון מעמיק בנושא תחילת הטיפול הייחודית לטיפול בילדים ונוער – המפגשים הראשונים עם ההורים והמפגשים עם הילד. קורס זה כולל גם את נושא הסטינג והעמדה המנטאלית של המטפל. הסטינג הוא סביבה מחזיקה המכילה את התהליך הטיפולי ומאפשרת לילד ביטוי ורגרסיה בזכות מהימנותה. כחלק מהסטינג, העמדה המנטאלית של המטפל היא עמדה מובחנת המעמידה עצמה לשימוש הילד בטיפול.
נושא נוסף הנלמד בשנה הראשונה הוא הטכניקה הטיפולית בטיפול בילדים, ה - play therapy. במסגרת הקורס נתייחס לתפיסת המשחק בגישה הקלאסית (פרויד, אריקסון), ליכולת לשחק כמעודדת צמיחה ואותנטיות (וויניקוט), למשמעויות במשחק בטיפול (קליין) ולהיבטים ההתפתחותיים שלו.
בשנה הראשונה רצועה זו כוללת דיון מעמיק בנושא תחילת הטיפול הייחודית לטיפול בילדים ונוער – המפגשים הראשונים עם ההורים והמפגשים עם הילד. קורס זה כולל גם את נושא הסטינג והעמדה המנטאלית של המטפל. הסטינג הוא סביבה מחזיקה המכילה את התהליך הטיפולי ומאפשרת לילד ביטוי ורגרסיה בזכות מהימנותה. כחלק מהסטינג, העמדה המנטאלית של המטפל היא עמדה מובחנת המעמידה עצמה לשימוש הילד בטיפול.
נושא נוסף הנלמד בשנה הראשונה הוא הטכניקה הטיפולית בטיפול בילדים, ה - play therapy. במסגרת הקורס נתייחס לתפיסת המשחק בגישה הקלאסית (פרויד, אריקסון), ליכולת לשחק כמעודדת צמיחה ואותנטיות (וויניקוט), למשמעויות במשחק בטיפול (קליין) ולהיבטים ההתפתחותיים שלו.
בשנה השניה ללימודים בתכנית תוקדש רצועה זו לנושא העבודה הטיפולית עם הורים.
קורס שנתי זה ייחודי בהיקפו וכולל התייחסויות לנושאים שונים העולים בעבודה הטיפולית עם הורים, כמו האמביוולנטיות שבהורות, השלכות הוריות, העברה בין דורית, פגיעות נרקיסיסטיות בהורות, סגנונות התקשרות בין הורים לילדיהם ועוד. במסגרת הלמידה מושם דגש על קשיים ייחודיים של המטפלים בעבודה עם הורים הכרוכים בהעברה נגדית מורכבת, ובעבודה מקבילה עם הורים ועם ילדים.
קורס שנתי זה ייחודי בהיקפו וכולל התייחסויות לנושאים שונים העולים בעבודה הטיפולית עם הורים, כמו האמביוולנטיות שבהורות, השלכות הוריות, העברה בין דורית, פגיעות נרקיסיסטיות בהורות, סגנונות התקשרות בין הורים לילדיהם ועוד. במסגרת הלמידה מושם דגש על קשיים ייחודיים של המטפלים בעבודה עם הורים הכרוכים בהעברה נגדית מורכבת, ובעבודה מקבילה עם הורים ועם ילדים.
בשנה השלישית רצועת נושאים זו תוקדש לנושא העבודה הטיפולית עם מתבגרים ולפסיכופתולוגיה של ילדים ובני-נוער.
לפסיכותרפיה במתבגרים מאפיינים ייחודיים המעמידים בפני המטפל אתגרים שונים. מדובר בגיל של שינויים משמעותיים הדורשים הסתגלות מחודשת. המתבגרים הנעים מחברת הילדים אל תוך חברת המבוגרים נמצאים בתהליכים של חיפוש זהות ושייכות. זוהי תקופת מעבר של צמיחה לצד סערה ולחץ, המתבטאת במתחים אותם חש המתבגר בתוכו וביחס לקרובים אליו. המתבגרים עוברים מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית. זהו גיל המתאפיין בקיצוניות והסתכנות, ובתוך מארג רגשי מורכב זה נפגש המטפל המבוגר עם המתבגר. העבודה הטיפולית עם מתבגרים מחייבת את המטפל להיות במגע עם עצמו בגיל ההתבגרות, ולהיות מסוגל לנוע על ציר הזמן מהזדהויות וחוויות מנעוריו לעבר היכולת להכיל כמבוגר את המתבגר והקונפליקטים המציפים אותו. המטפל במתבגר נע בתוכו בין עמדות הוריות לנעריות בחיפושו אחר העמדה הטיפולית המתאימה למטופל הספציפי – עמדה המתערערת כל פעם מחדש. הטיפול במתבגר מאתגר בהקשבה לתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית, טיפול בו מימד הגיל והזמן מרכזיים הן אצל המטופל והן אצל המטפל, כמו גם תהליכי הנפרדות וגיבוש הזהות .
פסיכופתולוגיה – בניגוד לתקופות קודמות קיימת היום ההבנה וההכרה של הפרעות מצב רוח בקרב ילדים, מתבגרים ואפילו תינוקות. הדרך לזהות הפרעות אלה שונה מהאבחון של אותן הפרעות אצל אנשים בוגרים, משום שהתסמינים משתנים בהתאם לגיל, והפרעות מצב הרוח מופיעות אצל ילדים בצורות שונות. גם יכולת הדיווח של ילדים על תחושותיהם ומצב רוחם שונה מזו של מבוגרים ומתפתחת עם הגיל. הקורס יעסוק בפסיכופתולוגיה תיאורית של הפרעות אפקטיביות והפרעות חשיבה בגיל הילדות והנעורים.
לפסיכותרפיה במתבגרים מאפיינים ייחודיים המעמידים בפני המטפל אתגרים שונים. מדובר בגיל של שינויים משמעותיים הדורשים הסתגלות מחודשת. המתבגרים הנעים מחברת הילדים אל תוך חברת המבוגרים נמצאים בתהליכים של חיפוש זהות ושייכות. זוהי תקופת מעבר של צמיחה לצד סערה ולחץ, המתבטאת במתחים אותם חש המתבגר בתוכו וביחס לקרובים אליו. המתבגרים עוברים מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית. זהו גיל המתאפיין בקיצוניות והסתכנות, ובתוך מארג רגשי מורכב זה נפגש המטפל המבוגר עם המתבגר. העבודה הטיפולית עם מתבגרים מחייבת את המטפל להיות במגע עם עצמו בגיל ההתבגרות, ולהיות מסוגל לנוע על ציר הזמן מהזדהויות וחוויות מנעוריו לעבר היכולת להכיל כמבוגר את המתבגר והקונפליקטים המציפים אותו. המטפל במתבגר נע בתוכו בין עמדות הוריות לנעריות בחיפושו אחר העמדה הטיפולית המתאימה למטופל הספציפי – עמדה המתערערת כל פעם מחדש. הטיפול במתבגר מאתגר בהקשבה לתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית, טיפול בו מימד הגיל והזמן מרכזיים הן אצל המטופל והן אצל המטפל, כמו גם תהליכי הנפרדות וגיבוש הזהות .
פסיכופתולוגיה – בניגוד לתקופות קודמות קיימת היום ההבנה וההכרה של הפרעות מצב רוח בקרב ילדים, מתבגרים ואפילו תינוקות. הדרך לזהות הפרעות אלה שונה מהאבחון של אותן הפרעות אצל אנשים בוגרים, משום שהתסמינים משתנים בהתאם לגיל, והפרעות מצב הרוח מופיעות אצל ילדים בצורות שונות. גם יכולת הדיווח של ילדים על תחושותיהם ומצב רוחם שונה מזו של מבוגרים ומתפתחת עם הגיל. הקורס יעסוק בפסיכופתולוגיה תיאורית של הפרעות אפקטיביות והפרעות חשיבה בגיל הילדות והנעורים.
2. רצועת הרוחב השניה היא רצועת הסמינר הקליני.
כל משתתף יציג במהלך כל שנה שתי פגישות טיפוליות עוקבות. הדיון הקבוצתי יאפשר נקודות מבט חיצוניות וניתן יהיה גם לעקוב אחר הרצף הטיפול בין פגישות. ההתייחסות בדיון תתמקד בתהליכי ההעברה וההעברה נגדית כפי שהם באים לידי ביטוי בפגישות, תוך קישור למושגים הנלמדים בקורסים האחרים. הצגת המקרים תאפשר לכל אחד מהמשתתפים לשתף את עמיתיו לקבוצה בעבודתו הטיפולית ולקשר אותה לעמדה הטיפולית הנלמדת בתוכנית והמתפתחת אצל כל אחד ואחד. הצגות המקרה נערכות תוך שמירה מרבית על פרטיות המטופלים ותוך גילוי אמפטיה וכבוד אליהם ואל המציג. המפגש הקבוצתי מזמן עושר מחשבתי ולמידה משמעותית מכל אחד מחברי הקבוצה. הקריאה המשותפת של רישום המפגשים מאפשרת עבודה על התערבויות חלופיות והבנה מעמיקה של ההליך הטיפולי.
כל משתתף יציג במהלך כל שנה שתי פגישות טיפוליות עוקבות. הדיון הקבוצתי יאפשר נקודות מבט חיצוניות וניתן יהיה גם לעקוב אחר הרצף הטיפול בין פגישות. ההתייחסות בדיון תתמקד בתהליכי ההעברה וההעברה נגדית כפי שהם באים לידי ביטוי בפגישות, תוך קישור למושגים הנלמדים בקורסים האחרים. הצגת המקרים תאפשר לכל אחד מהמשתתפים לשתף את עמיתיו לקבוצה בעבודתו הטיפולית ולקשר אותה לעמדה הטיפולית הנלמדת בתוכנית והמתפתחת אצל כל אחד ואחד. הצגות המקרה נערכות תוך שמירה מרבית על פרטיות המטופלים ותוך גילוי אמפטיה וכבוד אליהם ואל המציג. המפגש הקבוצתי מזמן עושר מחשבתי ולמידה משמעותית מכל אחד מחברי הקבוצה. הקריאה המשותפת של רישום המפגשים מאפשרת עבודה על התערבויות חלופיות והבנה מעמיקה של ההליך הטיפולי.
3. רצועה הרוחב השלישית היא הרצועה התיאורטית.
מטרתם של קורסים אלה היא לתת ללומדים בתוכנית רקע על התיאוריה הפסיכואנליטית, התפתחותה ומושגיה הבסיסיים. הדגש בלמידה התיאורטית הוא האפשרות להשתמש בתיאוריה ובמושגים התיאורטיים להבנת המטופל והעבודה הטיפולית. הלמידה התיאורטית משולבת ומקושרת להתפתחות החשיבה הטיפולית של הקבוצה ולעמדה הטיפולית של המטפלים השונים בקבוצה. במהלך התכנית נדון בתיאוריות הפסיכואנליטיות המרכזיות, כשאט אט יצטרפו המושגים השונים לרצף התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית ותתאפשר אינטגרציה שלהם אל תוך הזהות והעמדה המקצועית המתגבשת.
הנושא הראשון ברצועה זו הוא מושגי ההעברה וההעברה הנגדית. מושגים אלו עומדים במרכזה של הטכניקה הפסיכואנליטית ומהווים את ליבו של הטיפול הדינמי. תהליכי העברה והעברה נגדית הם הכלי המרכזי בטיפול דינמי, שבו אנו, כמטפלים, יכולים לחוות ולחוש מבפנים - ובהמשך אף להבין - מה קורה למטופלים שלנו, מתוך מרכיבים בו-זמניים של הזדהות ושל נפרדות. בטיפול דינמי בילדים ובהוריהם, תהליכים אלה מורכבים אף יותר מאחר שהם כוללים הן את הילד, הן את הוריו והן את המטפל. הקורס יעסוק בלמידה של תהליכי העברה והעברה נגדית בפרספקטיבה של חשיבותם להבנת המטופלים ותוך התייחסות לקושי שהם עשויים לעורר, הן אצל המטפלים והן אצל המטופלים. להבנה מעמיקה של מושגי ההעברה וההעברה נגדית נעקוב אחר התפתחותם באופן היסטורי, החל מפרויד, דרך העמקת ההבנה שלהם במהלך שכלול התיאוריה הפסיכואנליטית לאורך השנים.
מטרתם של קורסים אלה היא לתת ללומדים בתוכנית רקע על התיאוריה הפסיכואנליטית, התפתחותה ומושגיה הבסיסיים. הדגש בלמידה התיאורטית הוא האפשרות להשתמש בתיאוריה ובמושגים התיאורטיים להבנת המטופל והעבודה הטיפולית. הלמידה התיאורטית משולבת ומקושרת להתפתחות החשיבה הטיפולית של הקבוצה ולעמדה הטיפולית של המטפלים השונים בקבוצה. במהלך התכנית נדון בתיאוריות הפסיכואנליטיות המרכזיות, כשאט אט יצטרפו המושגים השונים לרצף התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית ותתאפשר אינטגרציה שלהם אל תוך הזהות והעמדה המקצועית המתגבשת.
הנושא הראשון ברצועה זו הוא מושגי ההעברה וההעברה הנגדית. מושגים אלו עומדים במרכזה של הטכניקה הפסיכואנליטית ומהווים את ליבו של הטיפול הדינמי. תהליכי העברה והעברה נגדית הם הכלי המרכזי בטיפול דינמי, שבו אנו, כמטפלים, יכולים לחוות ולחוש מבפנים - ובהמשך אף להבין - מה קורה למטופלים שלנו, מתוך מרכיבים בו-זמניים של הזדהות ושל נפרדות. בטיפול דינמי בילדים ובהוריהם, תהליכים אלה מורכבים אף יותר מאחר שהם כוללים הן את הילד, הן את הוריו והן את המטפל. הקורס יעסוק בלמידה של תהליכי העברה והעברה נגדית בפרספקטיבה של חשיבותם להבנת המטופלים ותוך התייחסות לקושי שהם עשויים לעורר, הן אצל המטפלים והן אצל המטופלים. להבנה מעמיקה של מושגי ההעברה וההעברה נגדית נעקוב אחר התפתחותם באופן היסטורי, החל מפרויד, דרך העמקת ההבנה שלהם במהלך שכלול התיאוריה הפסיכואנליטית לאורך השנים.
ממושגים אלו העומדים בבסיס הטיפול הדינמי נעבור לתיאוריות פסיכואנליטיות מרכזיות כשסדר הלמידה יהיה הפוך מההתפתחות התיאורטית הכרונולוגית.
נתחיל בתיאוריה של וויניקוט, תוך הדגשת מושגים מרכזיים מתוכה השופכים אור על ההתפתחות ועל הקשר בין מטפל ומטופל בטיפול בילדים ובהוריהם. וויניקוט תרם רבות להבנתנו את העמדה הטיפולית הדינמית, בהדגישו את ההתאמה של הסביבה לילד ואת ההתפתחות הנפשית של הילד בהקשר של נכונות המטפל להעמיד עצמו כאובייקט לשימוש הילד. מושג מרכזי נוסף המהווה בסיס לעמדה הטיפולית הוא המושג 'אם סביבה'. מושג זה משקף עמדה המכבדת את הקצב של המטופל, הנזהרת מלהחוות כחודרנית, והמדגישה את הסביבה הטיפולית כסביבה המאפשרת התפתחות ולא ככזו הגורמת לה או המאיצה אותה.
נתחיל בתיאוריה של וויניקוט, תוך הדגשת מושגים מרכזיים מתוכה השופכים אור על ההתפתחות ועל הקשר בין מטפל ומטופל בטיפול בילדים ובהוריהם. וויניקוט תרם רבות להבנתנו את העמדה הטיפולית הדינמית, בהדגישו את ההתאמה של הסביבה לילד ואת ההתפתחות הנפשית של הילד בהקשר של נכונות המטפל להעמיד עצמו כאובייקט לשימוש הילד. מושג מרכזי נוסף המהווה בסיס לעמדה הטיפולית הוא המושג 'אם סביבה'. מושג זה משקף עמדה המכבדת את הקצב של המטופל, הנזהרת מלהחוות כחודרנית, והמדגישה את הסביבה הטיפולית כסביבה המאפשרת התפתחות ולא ככזו הגורמת לה או המאיצה אותה.
מהתיאוריה של וויניקוט נעבור למלאני קליין ומושגיה. קליין, כחלוצת התיאורטיקנים של יחסי האובייקט, מדגישה את הקשר והיחסים הנוצרים בין התינוק לבין האובייקט כמנוע לצמיחה ולהתפתחות האישיות. מושגיה של קליין של העמדה הסכיזו-פרנואידית והעמדה הדכאונית יסייעו לנו בהבנת אופני ארגון פסיכולוגי של חוויות, כשלכל עמדה יחסי- אובייקט , חרדות והגנות מאפיינות. כך גם נעמוד על הדינמיקה התוך-אישית והבינאישית של השלכות והפנמות, תוך העמקה בהבנת מושג ההזדהות ההשלכתית כמנגנון נפשי וכצורת תקשורת רגשית ביחסים בטיפול.
מהתיאוריה של מלאני קליין נחזור ונגיע ל'אבי הפסיכואנליזה' – פרויד. לאחר שפגשנו בו בקורסים השונים (למשל, בקורס על העברה והעברה נגדית ובקורס על טיפול במשחק) ננסה כעת באופן שיטתי יותר להכיר את החשיבה של פרויד ואת התפתחותה. נדגיש את אפיוניו של פרויד כתיאורטיקן הראשון של יחסי אובייקט תוך איסוף המושגים שעסקנו בהם בשלבים מוקדמים יותר ברצועה התיאורטית.
מהתיאוריה של מלאני קליין נחזור ונגיע ל'אבי הפסיכואנליזה' – פרויד. לאחר שפגשנו בו בקורסים השונים (למשל, בקורס על העברה והעברה נגדית ובקורס על טיפול במשחק) ננסה כעת באופן שיטתי יותר להכיר את החשיבה של פרויד ואת התפתחותה. נדגיש את אפיוניו של פרויד כתיאורטיקן הראשון של יחסי אובייקט תוך איסוף המושגים שעסקנו בהם בשלבים מוקדמים יותר ברצועה התיאורטית.
מכתביו של פרויד נעבור למושג מרכזי ולצומת התפתחותית מרכזית בתיאוריה הפסיכואנליטית - קורס שנתי בנושא התסביך האדיפאלי. נתחקה אחר התפתחות המושג בתיאוריות השונות ואחר האופנים השונים בהם תיאורטיקנים שונים מפרשים את המושג, ונייחד חשיבה למקומו של השלישי, לאלמנטים של הדרה ולאפיוני תחרות, עימות ומאבק. מושגים אלה יצטרפו ויעמיקו מושגים נוספים (קלינים ומטא-פסיכולוגים) שנלמדו קודם לכן במהלך התוכנית - כמו: אם-סביבה, הכלה, החזקה, מרחב פוטנציאלי, דחף המוות, וכדומה – ויאפשרו אינטגרציה תיאורטית לצד גיבוש ועיצוב של עמדה טיפולית מתפתחת ומורכבת יותר.
תיאור הסדנאות
הקשבה טיפולית:
הטיפול מהווה מקום יחודי בו הילד יכול להתבטא ולזכות להקשבה מיוחדת במינה. ההקשבה הטיפולית היא הקשבה אמפטית לכל מה שהילד אומר ועושה ואף למה שאינו אומר ועושה. לכולנו משותפת המשאלה שיהיה מי שיקשיב לנו מבלי לבקר או לגלות שיפוטיות כלפינו. כשאנו זוכים להקשבה כזו אנו חשים מוכלים ויכולים להרגיש שאיננו לבד. חוויה זו תומכת בנו בניסיון שלנו להרגיש ולהבין את עולמנו הרגשי. עבור ילדים רבים הטיפול והמפגש עם המטפל עשויים להיות הזדמנות ייחודית לחוויה כי מישהו מקשיב להם באופן מרוכז ומשמעותי. להקשבה הטיפולית מאפיינים ייחודיים, כמו קביעות, מהימנות, פניות, דגש על האופן הסובייקטיבי בו רואה, חושב ומרגיש המטופל, וניסיון להבנה מבפנים של המטופל.
הטיפול מהווה מקום יחודי בו הילד יכול להתבטא ולזכות להקשבה מיוחדת במינה. ההקשבה הטיפולית היא הקשבה אמפטית לכל מה שהילד אומר ועושה ואף למה שאינו אומר ועושה. לכולנו משותפת המשאלה שיהיה מי שיקשיב לנו מבלי לבקר או לגלות שיפוטיות כלפינו. כשאנו זוכים להקשבה כזו אנו חשים מוכלים ויכולים להרגיש שאיננו לבד. חוויה זו תומכת בנו בניסיון שלנו להרגיש ולהבין את עולמנו הרגשי. עבור ילדים רבים הטיפול והמפגש עם המטפל עשויים להיות הזדמנות ייחודית לחוויה כי מישהו מקשיב להם באופן מרוכז ומשמעותי. להקשבה הטיפולית מאפיינים ייחודיים, כמו קביעות, מהימנות, פניות, דגש על האופן הסובייקטיבי בו רואה, חושב ומרגיש המטופל, וניסיון להבנה מבפנים של המטופל.
בסדנא ננסה להתפנות למה שעשוי להתרחש במפגש הטיפולי בין מטפל-מבוגר ומטופל-ילד, במהלך טיפול ממושך. נייחד את המחשבה לאלמנט מרכזי ובסיסי בהתפתחות ובטיפול – הקשבה. ננסה לראות מה חשיבותה של הקשבה בהתפתחות, ומה עשוי לקרות כאשר יש כשל בהקשבה לתינוק/ילד. נעקוב אחר המאפיין הקשבה טיפולית במהלך טיפול, מהם התנאים המיוחדים והעדינים הדרושים כדי שתהליך של הקשבה זהירה ומתמשכת יוכל להתחיל להתרחש, וכיצד תהליכי הקשבה אלה באים לידי ביטוי בהתערבויות שונות במהלך פסיכותרפיה דינמית.
וויסות חושי ו/או וויסות רגשי – מה בא קודם ומהו הקשר בינהם:
האינטראקציות שלנו עם העולם האנושי והלא אנושי, כמו גם יכולותינו הרגשיות והקוגניטיביות, מתבססות ומתפתחות דרך יחסי הגומלין המתמשכים שלנו עם הסובבים אותנו ועם האינפורמציה המגיעה אלינו באמצעות החושים. היכולת לעיבוד חושי הינה היכולת הבסיסית הראשונית איתה אנו מגיעים אל העולם. אנו מקבלים גירויים חושיים ומגיבים אליהם כבר במהלך ההתפתחות בבטן אמנו וממשיכים עם הגחתנו אל אוויר העולם. היכולת ליצור אינטגרציה בין מה שאני חש (ברמה החושית תנועתית) לחוויה המנטאלית – הרגשית הינה יכולת משמעותית המתפתחת מן הלידה ועד בכלל. השילוב בין הפרופיל החושי/רגשי של ילד, והפרופיל החושי/רגשי של ההורה ומערכת היחסים ביניהם, משפיעים על ההתפתחות ועל התפקוד של שניהם גם יחד. הבנת הפרופיל הייחודי של ילד, מודעות לפרופיל של ההורה ובעיקר הבנה של ההשפעות ההדדיות הקיימות ביניהם, מאפשרת הכוונה והתאמה של סגנון ההתייחסות והעבודה עם ילדים והוריהם. שטרן (1985) מתאר את החוויה של תינוק המגיע לאוויר העולם כאוסף של התנסויות שאין כל קשר ביניהן ומסביר כיצד במהלך הזמן התינוק/הילד מפתח ( מתוך התנסויותיו עם הסביבה) את היכולת להסתגל לגירויים ולהגיב אליהם בצורה סלקטיבית. גרינשפן ווידר (2006) מייחסים חשיבות רבה לשלב זה, לדבריהם הפרופיל האינדיווידואלי (I) השונה בין אדם לאדם, הינו אחד מאבני היסוד החשובות בבסיס התפתחות. במהלך החודשים הראשונים בחייו עסוק התינוק בנסיונות לוויסות עצמי, קשב ועניין בעולם אשר מהווים את הבסיס ליכולת להיות בקשר ובאינטימיות. עיסוק זה ממשיך במהלך החיים בכל התנסות ואינטראקציה. ליקוי ביכולת לעיבוד חושי יכול לשבש את הבסיס לאינטראקציה מוצלחת עם המטפלים בנו, עם המציאות ועם עולמנו הפנימי.
הסדנא תעסוק בקשר החושי – רגשי, יוצגו ההגדרות ל-RSPD (Regulatory Sensory Processing Disorders) כפי שהן מופיעות ב-DMIC (Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood) שנכתב על ידי גרינשפן וידר ושות', נצפה יחדיו בסרטי וידאו של ילדים עם פרופילים שונים, וננסה להבין יחדיו את מה בא קודם – הביצה או התרנגולת.
האינטראקציות שלנו עם העולם האנושי והלא אנושי, כמו גם יכולותינו הרגשיות והקוגניטיביות, מתבססות ומתפתחות דרך יחסי הגומלין המתמשכים שלנו עם הסובבים אותנו ועם האינפורמציה המגיעה אלינו באמצעות החושים. היכולת לעיבוד חושי הינה היכולת הבסיסית הראשונית איתה אנו מגיעים אל העולם. אנו מקבלים גירויים חושיים ומגיבים אליהם כבר במהלך ההתפתחות בבטן אמנו וממשיכים עם הגחתנו אל אוויר העולם. היכולת ליצור אינטגרציה בין מה שאני חש (ברמה החושית תנועתית) לחוויה המנטאלית – הרגשית הינה יכולת משמעותית המתפתחת מן הלידה ועד בכלל. השילוב בין הפרופיל החושי/רגשי של ילד, והפרופיל החושי/רגשי של ההורה ומערכת היחסים ביניהם, משפיעים על ההתפתחות ועל התפקוד של שניהם גם יחד. הבנת הפרופיל הייחודי של ילד, מודעות לפרופיל של ההורה ובעיקר הבנה של ההשפעות ההדדיות הקיימות ביניהם, מאפשרת הכוונה והתאמה של סגנון ההתייחסות והעבודה עם ילדים והוריהם. שטרן (1985) מתאר את החוויה של תינוק המגיע לאוויר העולם כאוסף של התנסויות שאין כל קשר ביניהן ומסביר כיצד במהלך הזמן התינוק/הילד מפתח ( מתוך התנסויותיו עם הסביבה) את היכולת להסתגל לגירויים ולהגיב אליהם בצורה סלקטיבית. גרינשפן ווידר (2006) מייחסים חשיבות רבה לשלב זה, לדבריהם הפרופיל האינדיווידואלי (I) השונה בין אדם לאדם, הינו אחד מאבני היסוד החשובות בבסיס התפתחות. במהלך החודשים הראשונים בחייו עסוק התינוק בנסיונות לוויסות עצמי, קשב ועניין בעולם אשר מהווים את הבסיס ליכולת להיות בקשר ובאינטימיות. עיסוק זה ממשיך במהלך החיים בכל התנסות ואינטראקציה. ליקוי ביכולת לעיבוד חושי יכול לשבש את הבסיס לאינטראקציה מוצלחת עם המטפלים בנו, עם המציאות ועם עולמנו הפנימי.
הסדנא תעסוק בקשר החושי – רגשי, יוצגו ההגדרות ל-RSPD (Regulatory Sensory Processing Disorders) כפי שהן מופיעות ב-DMIC (Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood) שנכתב על ידי גרינשפן וידר ושות', נצפה יחדיו בסרטי וידאו של ילדים עם פרופילים שונים, וננסה להבין יחדיו את מה בא קודם – הביצה או התרנגולת.
מיניות ילדית
מראשית חיינו כולנו יצורים מיניים. למרות עובדה זו נושא המיניות הילדית הוא נושא המעורר חשש ומבוכה, ולעיתים קרובות, למרות שהוא מעסיק מאד הורים ואנשי חינוך, גם אנשי טיפול נמנעים מהתייחסות אליו.
פרויד האמין שהבנת המיניות הילדית הכרחית כדי להבין את הנוירוזות עצמן. בהתייחסותו של פרויד למיניות הילדית, כמו גם בהתייחסות לכתביו, קיימת תנועה בין הסתכלות קונקרטית להתבוננות סימבולית יותר. מטפלים נעים בהתייחסותם בין קוטב של הכחשת המיניות הילדית לקוטב של התייחסות קונקרטית (למשל, דגש על מקרים של אוננות או אירועים בעלי גוון מיני בין ילדים), ולעיתים מתייחסים למיניות של ילדים רק כאשר בולטת פסיכופתולוגיה (למשל, פגיעה מינית של מבוגר בילד או ילד בילד). למרות שנושא ההתמודדות עם מיניותם של ילדים והתייחסותם של ילדים למיניות שלנו מוכר בתיאוריה, הרי שבטיפול אנו מתקשים לא פעם לזהותו ולהכיר בו ותוהים כיצד לעבוד איתו.
מראשית חיינו כולנו יצורים מיניים. למרות עובדה זו נושא המיניות הילדית הוא נושא המעורר חשש ומבוכה, ולעיתים קרובות, למרות שהוא מעסיק מאד הורים ואנשי חינוך, גם אנשי טיפול נמנעים מהתייחסות אליו.
פרויד האמין שהבנת המיניות הילדית הכרחית כדי להבין את הנוירוזות עצמן. בהתייחסותו של פרויד למיניות הילדית, כמו גם בהתייחסות לכתביו, קיימת תנועה בין הסתכלות קונקרטית להתבוננות סימבולית יותר. מטפלים נעים בהתייחסותם בין קוטב של הכחשת המיניות הילדית לקוטב של התייחסות קונקרטית (למשל, דגש על מקרים של אוננות או אירועים בעלי גוון מיני בין ילדים), ולעיתים מתייחסים למיניות של ילדים רק כאשר בולטת פסיכופתולוגיה (למשל, פגיעה מינית של מבוגר בילד או ילד בילד). למרות שנושא ההתמודדות עם מיניותם של ילדים והתייחסותם של ילדים למיניות שלנו מוכר בתיאוריה, הרי שבטיפול אנו מתקשים לא פעם לזהותו ולהכיר בו ותוהים כיצד לעבוד איתו.
עמודים
שעות ומיקומים -
שנה"ל תשע"ב - 2011 - 2012
שנה א
יום א'
09:00-14:15
שנה ב
יום א'
09:00-14:15
שנה ג
יום א'
09:00-14:15
קבצים להורדה
מזרח ומערב בת.ל.מ
המרכז לרפואה סינית קלאסית בישראל. קורסים מקצועיים, מרכז טיפולים, פורמולות וחנות סינית
